טרגדיה אחת, עוד אופניים ואפילו תמונות

מאז שהשתמענו לאחרונה (אז עוד היינו בארגנטינה), חצינו את הגבול לצ'ילה במעבר הרים מושלג ויפהפה - ומשם לסנטיאגו הבירה. סנטיאגו נהדרת. עיר גדולה אירופית ותוססת, וגם העיר הכי נקייה שראינו עד עכשיו בטיול. אחרי יומיים בסנטיאגו המשכנו לפוקון, ועכשיו אנחנו כאן. לדעתי, כשאלוהים שיחק ב CIVILIZATION היה לו מחסן עם הרי געש, אגמים, מפלים, נחלים ושאר נופים בכחול-לבן-ירוק. את רובם הוא פיזר בשוויץ, אחר כך בקנדה ובעוד מקומות יפים בעולם. כשנגמר לו הכח, ובמחסן נשארו עוד פריטים, הוא פשוט תלה על המחסן שלט קטן מעץ "פוקון":

אגב - טרגדיה בטיול. כנראה שאין מה לעשות, זה קורה לפעמים, והנה זה קרה גם לנו - מחיקה אחת לא זהירה של התמונות מהמצלמה (כבר חשבנו שהעברנו הכל למחשב) והכל הלך. לא הכל-הכל כמובן, אבל יום שלם - טיול האופניים הכיפי שלנו בארגנטינה - הלך כולו. רק תמונה אחת ניצלה - זו שראיתם כאן בבלוג.

מיד הבנו שאין ברירה - וחייבים לצאת שוב על אופניים! הטכנולוגיה לא תשבור אותנו כל כך מהר. המזל הוא שלהתקל כאן בחנות שמשכירה אופניים זו משימה קשה בערך כמו לדרוך על קקה של כלב ברחוב אלנבי - איפה שלא תפנה יש אחת. המסלול עצמו אולי לא מדהים (דאבל רחב ולא מרגש לרוכבים שביניכם), אבל הנופים פשוט חוויה. במילה אחת: מ-ע-ו-ל-ה.

בינתיים כל כך קר כאן (כשלא רוכבים על אופניים), שהחלטנו להזכר כמה חם היה בריו דה ז'נירו ובעוד מקומות בדרך. אתם מוזמנים לראות קצת תמונות מריו - הר הסוכר, פסל ישו בהר הקורקובדו, הגנים הבוטניים והפאבלות (שכונות העוני).