תמונות קשות

כן, לא נשאר אלא להודות. הזהירו אותנו שזה מסוכן, שמספיק לנסות פעם אחת וזהו, זה אבוד. ואכן, התמכרנו. התמכרנו לים, התמכרנו לחופים, התמכרנו לבטלה. התכנון המקורי לבלות כמה ימים עד שבוע בחוף נראה עכשיו כמו בדיחה רחוקה. אנחנו מסיימים בהנאה שלושה שבועות של ים-חול-מסיבות-וויסט-ים-צלילות-ים-ים-ים. חזרנו שוב לאיסלה מוחרס כדי לסחוט עוד כמה ימים של כיף, ועכשיו אנחנו שוב בקנקון. מסתבר שאפשר להתמכר ואפילו להנות מזה.

והתוכניות הלאה? לנון היה אומר שזולה על החוף זה מה שקורה בזמן שאתה מתכנן תוכניות אחרות (ומה ג'ניס היתה אומרת?) בינתיים, אנחנו עוזבים היום את קנקון וממשיכים הלאה, דרומה לטולום - ניחשתם נכון, עוד קצת חופים וצלילות, אבל משם פנימה אל היבשת, אל פאלנקה, לראות קצת הריסות מאיה, לטפס על פרמידות ולהרהר בילד המסטול עם הציפור המגניבה מ"ערי הזהב הנסתרות".

בינתיים, מיקי, שוב תמונות קשות. כל התמונות שהתרגלנו אליהם בארועים האחרונים נראות כמו שידור חוזר. שוב ים, שוב שקיעות, חופים, עצי קוקוס, כל הבלאגן.

אכן, תמונות קשות

(והתזכורת הקבועה - אפשר לראות את כל התמונות שפרסמנו מתחילת הטיול בקישורים שמופיעים כאן בצד ימין)